top of page
  • תמונת הסופר/תעמוס איתן

פרטיות וסין - זה לא הולך ביחד... (חלק ב')


לא מזמן כתבתי כאן על ה-PIPL, חוק הפרטיות החדש בסין. כתבתי שם על ההוראות המרכזיות שמופיעות ב-PIPL, ולמה זה לא נכון לומר שהוא "ה-GDPR של סין". ההוראות בחקיקה הסינית נראות במבט ראשון כאילו הועתקו מה-GDPR ונעשו להן "התאמות" מסוימות. בפועל, כשצוללים לעומק, המציאות מראה משהו אחר: לחברות בסין אין יכולת כיום לפעול על-בסיס אינטרסים עסקיים לגיטימיים, כל הוצאה של מידע מחוץ למדינה כפופה לאישור פרטני של משרד הסייבר הסיני, וכל חריגה מהוראות החוק תחשוף את החברה ועובדיה לסנקציות פליליות. לטעמי לא מדובר בחוק הגנת פרטיות, אלא בחוק שנועד להעמיק את השליטה של המפלגה הקומוניסטית הסינית.


כדי לבסס את הטענה הזו, נסתכל על הספר המצוין של ניצן דוד פוקס בשם "קיסרות אדומה: להבין את סין ואת עתיד הסדר העולמי" (מומלץ גם לעיין בבלוג הנהדר שלו - המשחק הגדול). בספרו, טוען פוקס שמטרתה המרכזית של המפלגה הקומוניסטית כיום, בהובלתו של שי ג'ינפינג, היא להגשים את חלום "ההתחדשות הלאומית": החוזה החברתי החדש בין המפלגה הקומוניסטית לבין העם הסיני. בעיני המפלגה הקומוניסטית, סין הייתה בעבר מרכז כוח עולמי, עד שהגיעו "מאה שנות ההשפלה" (1839-1949). במסגרת "ההתחדשות הלאומית", המפלגה הקומוניסטית תצעיד את סין חזרה למקומה הראוי ככוח עולמי דומיננטי.


אחד מהמרכיבים המרכזיים בחלום "ההתחדשות הלאומית" הוא תכנית המכונה "תוצרת סין 2025", אשר הוצגה בידי המפלגה הקומוניסטית ב-2015. התכנית הזאת נועדה לשדרג את הכלכלה הסינית, תוך מתן דגש מיוחד לנושאים כמו המירוץ לחלל, רובוטיקה ובינה מלאכותית. בין היתר, תכנית "תוצרת סין 2025" קובעת שהכלכלה הסינית חייבת להקטין את התלות שלה בטכנולוגיה ורכיבים זרים, ולהסתמך על חדשנות וייצור מקומיים. למעשה, התכנית קובעת כי עד 2025, 70% מהחומרים והרכיבים הדרושים לתעשיות הסיניות יהיו מייצור מקומי. המפלגה הקומוניסטית רוצה להפוך את סין "מהמפעל של העולם, למרכז הפיתוח שלו" (ניסוח נהדר של פוקס).


הקפיצה הטכנולוגיה האדירה שמתרחשת בסין בעשור האחרון היא לא מקרית. היא חלק מתכנית סדורה של המפלגה הקומוניסטית לבסס את סין כמוקד חדשנות וטכנולוגיה עולמי. הצמיחה האדירה של חברות כמו שיאומי או בייט-דנס (טיק-טוק) היא חלק מרכזי בחלום "ההתחדשות הלאומית" של סין, וחלק מתכנית "תוצרת סין 2025".


כשקראתי לראשונה את ה-PIPL, משהו פשוט לא הסתדר לי. מדובר בחקיקה קיצונית, שיוצרת תמריץ ברור לתאגידים שלא לעבוד בסין. למעשה, מספר תאגידים כבר הודיעו שהם לא יפעלו יותר בסין, לאחר שה-PIPL נכנס לתוקף: לינקדאין, יאהו וגריינדר הודיעו כולן שהן מפסיקות את הפעילות שלהן בסין. חברות בסדר גודל כזה פשוט לא יסכימו שכל הוצאה של מידע מהמדינה תצריך אישור פרטני של משרד הסייבר הסיני, ולא יסכימו שכל עיבוד מידע יהיה כפוף לסייגים צרים מאוד של הממשלה הסינית - ועוד להיות חשופים לסנקציות פליליות תוך כדי!


בתור אדם שידע (ויודע) מעט מאוד על סין, זה פשוט הפליא אותי - למה שמדינה תרצה לדחוק באופן אקטיבי את רגליהן של חברות גדולות וטובות, שיוצרות תעסוקה, חדשנות והזדמנויות? למה שהממשלה הסינית תגרום לתאגידי ענק לעזוב את המדינה? ובכן, התשובה איננה "הסינים לא מבינים כלום בכלכלה". התשובה היא "מדובר בחלק מאסטרטגיה ברורה וסדורה, שנועדה להחזיר את סין למרכז הבמה העולמי כמוקד של חדשנות וטכנולוגיה". מדובר בחקיקה שמאפשרת שליטה רבה למפלגה הקומוניסטית, אבל לא רק שליטה בחברות שפועלות כיום בסין - אלא בעיקר שליטה באמצעות דחיקה החוצה של חברות בין-לאומיות, באופן שיאפשר לפתח חדשנות מקומית סינית. האם הם יצליחו - נחיה ונראה.





Comments


bottom of page