top of page
  • תמונת הסופר/תעמוס איתן

סטיבן ת'אלר הגיע לארץ הקודש (והתאכזב)


אם השם סטיבן ת'אלר נשמע לכם מוכר - ברכות, אתם קוראים קבועים של הבלוג, איזה כיף לי! סטיבן ת'אלר הוא איש מגניב, שהמציא מערכות בינה מלאכותית שונות, ומבקש לקדם את ההכרה בזכויותיה המשפטיות של בינה מלאכותית. בפרקים הקודמים בעלילותיו של סטיבן ת'אלר ראינו איך הוא ביקש להכיר בבינה מלאכותית כיוצרת שיש לה זכות יוצרים בתמונה (ובקשתו נדחתה), ואיך הוא ביקש להכיר בבינה מלאכותית כממציאה של פטנט בארצות-הברית (ובקשתו שוב נדחתה). והפעם - סטיבן ת'אלר מגיע לביקור בארץ הקודש.


אז מה הסיפור? סטיבן חברנו ניהל בעבר מספר הליכים במספר מדינות (כמו ארצות-הברית, אנגליה, אוסטרליה, דרום אפריקה ועוד) שבמסגרתם נדחתה בקשתו להכיר במערכות בינה מלאכותית ככאלה שיש להן זכויות כיוצרות (זכות יוצרים) או כממציאות (פטנט). אבל סטיבן לא אוהב לשמוע "לא", אז הוא החליט לנהל הליך דומה מול משרד הפטנטים בישראל, בבקשה להכיר במערכת בינה מלאכותית בשם DABUS כממציאה שזכאית לפטנט על ההמצאה שלה. לפי החוק הישראלי, המצאה שכשירה להיות פטנט היא המצאה שלגביה הוגשה בקשה לרשם הפטנטים, ורשם הפטנטים קבע שהיא "חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית". כפי שאפשר לדמיין, על המשפט "חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית" נכתבו עשרות אלפי מילים וזה בכלל לא פשוט לדעת האם המצאה כלשהי כשירה להיות פטנט או לא. לעומת זאת, על המונח "ממציא" בחוק הפטנטים נכתבו יחסית מעט מילים. למעשה, נכתבו על המונח הזה כל-כך מעט מילים שהוא מונח שאפילו לא מוגדר בחוק הפטנטים בצורה מסודרת. משמע, המילה "ממציא" מופיע מספר פעמים בחוק, אבל המחוקק לא טרח לקבוע מה זה "ממציא".


לטענת ת'אלר, לעובדה שהמחוקק הישראלי לא קבע מה הוא "ממציא" יש משמעות והיא - גם מי שאיננו בן אנוש יכול להיות "ממציא". רשם הפטנטים חשב אחרת. בהחלטתו קבע רשם הפטנטים כי המשמעות הברורה מאליה של המונח "ממציא" היא בן אנוש. כדי לבסס את הקביעה הזאת הפנה רשם הפטנטים לסעיפים שונים בחוק הפטנטים שמהם ניתן ללמוד ש"ממציא" הוא רק בן אנוש (למשל, סעיף 40 שמתייחס ליורשיו של הממציא, אבל לבינה מלאכותית אין יורשים, אז היא לא יכולה להיות "ממציא").


טענה נוספת של ת'אלר היא כי פרשנות משפטית תכליתית צריכה להביא למסקנה שאם רשם הפטנטים יסרב להכיר בבינה המלאכותית כממציאה, הדבר יביא לפגיעה בהתקדמויות הטכנולוגיות בתחום הבינה המלאכותית. בנקודה הזאת בחר רשם הפטנטים (בצדק בעיני) להיות שמרן יחסית. רשם הפטנטים קבע שמדובר בעניין של מדיניות, ושישנם טיעונים כבדי משקל לכאן או לכאן. רשם הפטנטים קבע שראוי להשאיר את ההכרעה בשאלות של מדיניות בידי המחוקק.


הסיבה המרכזית השלישית שבגללה דחה רשם הפטנטים את הבקשה היא מעניינת במיוחד לטעמי. רשם הפטנטים סקר והראה שברוב מדינות העולם נדחתה הטענה לפיה בינה מלאכותית יכולה להיות "ממציא". לכאורה, למה זה משנה? שיטת המשפט הישראלית היא שיטת משפט עצמאית ומנותקת משיטות המשפט האחרות בעולם. מה אכפת לנו מה נקבע במדינות אחרות? לטענת רשם הפטנטים, זה דווקא חשוב מאוד. רשם הפטנטים התייחס לאספקטים הבין-לאומיים של דיני פטנטים, ולאמנות השונות שקיימות בתחום הזה. לפי רשם הפטנטים, הכרה בבינה מלאכותית כ"ממציא" דווקא בישראל עלולה ליצור א-סימטריה בין ישראל לבין מדינות בעולם. לטענת רשם הפטנטים, "בהיעדר הסכמה בין־לאומית לגבי ההסדר הרצוי בעניין זה, לא יהיה זה נכון לעגן זאת בדין הישראלי על דרך של פרשנות החוק". מעניין לראות שבהקשר המשפטי, בניגוד לתחומים אחרים כמו טכנולוגיה, יש ערך מסוים דווקא בלהיות "חלק מהעדר", ולפעמים זה לא כל כך טוב להיות חדשן מידי או יוצא דופן.


בסיום ההחלטה של רשם הפטנטים יש משפט מפתח מעניין, ששווה להתעכב עליו רגע. רשם הפטנטים כתב כך: "אבהיר כי החלטה זו איננה עוסקת בשאלה איזו מעורבות אנושית נדרשת על מנת שאדם ייחשב כממציא באמצאה שנעשתה בסיוע של מכונה. שאלה זו תיוותר למקרה המתאים". בכך, בעיני, מרמז רשם הפטנטים לשאלה פתוחה שתהיה (אולי) החזית הבאה של סטיבן ת'אלר (או אחרים). האם מספיק שאדם כתב אות אחת בהמצאה כדי שהוא ייחשב כממציא, למרות שהבינה המלאכותית עשתה את כל השאר? אם כן, אפשר לדמיין סיטואציות מוזרות שבהן אנשים משתמשים במערכות בינה מלאכותית כדי להמציא פטנטים, הבינה המלאכותית עושה את כל העבודה, אבל האדם קוצר את הפירות. ייתכן שזה הוגן או מובן מאליו במקרים כמו המקרה של ת'אלר, אשר בנה בעצמו את מערכת הבינה המלאכותית הרלוונטית. לעומת זאת, כיום כאשר מודלים של Generative AI נמצאים בכל מקום, האם זה עדיין הוגן ומובן מאליו שכל מה שצריך כדי להיחשב כממציא זה לדעת להוסיף תוספת קטנה להמצאה שנוצרה לגמרי בידי בינה מלאכותית?




Comments


bottom of page