top of page
  • תמונת הסופר/תמאי הר-שי

מה בין דיני תחרות להייטק?


הפעם הפוסט הוא קצת יותר משפטי, בסוגיה שהעסיקה אותי לאחרונה וחשבתי שיכולה לעניין גם אחרים מהתחום – תחולת דיני התחרות על טכנולוגיות שהן מונופולין מכוח היותן חדשניות ונטולות תחרות.


אמנם מרבית המונופולים שאנחנו מכירים נוגעים בשירותים או מוצרי צריכה מוחשיים, אבל למעשה גם טכנולוגיות מבוססות קניין רוחני, או שירותים מבוססי ענן עלולים להיות מוכרים כמונופולין. ההכרה בחברה כמונופול מחייבת אותה לבצע התאמות, בין היתר, בהסכמים המסחריים (מכירה, רכישה, הפצה) ובפרט לוודא כי התמחור של המוצרים או השירותים מבוצע באופן שאינו מפר את דיני התחרות בארץ ובעולם.


דיני התחרות (בעבר דיני "הגבלים עסקיים") נועדו ליצור ולשמור על תנאי תחרות בשווקים השונים. הרעיון המרכזי שעומד מאחוריהם הוא שתחרות היא הכלי הטוב ביותר על מנת ליצור יעילות כלכלית. הדין הישראלי, דומה מאוד למקבילו האירופאי, וקובע שהמגבלות יחולו רק בתחומים בהם המונופול מספק יותר ממחצית מהמוצרים או השירותים בשוק מסוים. המבחן בחוק התחרות הוא למעשה בהגדרת השוק הרלוונטי. איך ניתן לעשות את זה? להכיר את המתחרים, לנסות ולהבין את הביקוש בשוק, להכיר את החלופות למוצר שהחברה מציעה (גם כאלה שהן לא זהות בדיוק, אך נותנות מענה לאותה בעיה). לאחר מכן, ניתן יהיה לבחון האם החברה הנבחנת מחזיקה בנתח שוק העולה על מחצית מכלל אספקת הנכסים או השירותים בשוק זה, כפי שקובע החוק.


אחת ההגבלות על חברות שהן מונופול בתחומן היא איסור על קביעת מחירי קניה או מכירה "בלתי הוגנים". באופן כללי, מחירים יכולים להיות מוכרים כ"לא הוגנים" כאשר הם גבוהים מידי, נמוכים מידי או מפלים בין לקוחות שונים. אך מה לגבי מצב שבו צריך לתמחר או לערוך הסכמי מכירה לטכנולוגיות חדשות אשר עדיין אין להן מתחרים? במאמרה של פרופ' מיכל גל "מונופולים בתחרות – האיזון שבין עידוד חדשנות ויצירתיות לפגיעה בתחרות בהגבלים עסקיים", מוצעים מספר עקרונות מנחים לעריכת האיזון הראוי בין ההגנה על קניין רוחני ועידוד חדשנות ובין ההגנה על התחרות.


בין היתר, המאמר מציע לא להטיל מראש הגבלות מכוח דיני התחרות על זכויות קניין רוחני, אלא רק במקרים בהם מתבצעת פגיעה בפועל. גם אם קיימת פגיעה, היא בהכרח מוגבלת בזמן כיוון שניתן להניח שבסופו של דבר המתחרים בשוק יצליחו להעמיד חלופה, גם אם אינה זהה, לטכנולוגיה החדשה (דוגמה אקטואלית לכך ניתן לראות במקרה של מנוע החיפוש של מייקרוסופט המתחרה בגוגל ששנים הובילה בשוק מנועי החיפוש).


עיקרון נוסף שהכותבת מציעה במאמר הוא לצמצם את ההגבלה על "מחיר בלתי הוגן" בהקשר של חדשנות. הסיבות לכך מגוונות, אך המרכזית בהן היא שלא נרצה לפגוע בתמריצי החדשנות (שהם בין היתר, יצירת רווח או לכל הפחות, החזר של ההשקעה). הכותבת מציעה להגביל את התמחור על חדשנות רק במקרים נדירים הנדרשים לשם קידום משמעותי של הרווחה החברתית.


לסיכום, אם החברה רוצה להציע הסכם אטרקטיבי למוצר שהוא חדשני, ולכן אין לו הרבה תחרות עדיין (אם בכלל) – יש לקחת בחשבון שמדובר במוצר שעשוי להיות מונופול ולעשות מאמצים אמיתיים להפחית את הפגיעה בתחרות, אך ככל הנראה ניתן יהיה להתמודד מבחינה משפטית עם טענות הנוגעות להגבלים עסקיים ובפרט תמחור הוגן של מונופול.

1 Comment


Haggai Porat
Haggai Porat
May 01, 2023

Very interesting! Another reason that goes against the desirability of regulating monopolies in digital markets is that in many of these cases (albeit not all of them), a significant source of value that these firms create stems from positive network effects (e.g., social media, ride sharing, etc.), such that these markets, ceteris paribus, are more likely to exhibit elements of a natural monopoly, i.e., markets in which even in an ideal world we wouldn't want too many firms to participate

Like
bottom of page