top of page
  • תמונת הסופר/תעמוס איתן

כמה כסף שווה הפרטיות שלכם?


אינסטגרם השיקה לפני כמה ימים מודל תשלום חדש ואף יצאה בקמפיין תקשורתי חדש בשם "תשתמש ותרוויח" (באנגלית זה נשמע טוב יותר: "use and earn"). לפי מודל התשלום החדש, אינסטגרם תפסיק לאסוף מידע אישי על משתמשיה. היא לא תחזיק בכלל מידע אישי, לא תציג המלצות מותאמות אישית או פרסומות מותאמות אישית. בשעה טובה - ניצחון הפרטיות! אבל במסגרת המודל, אינסטגרם מציעה הצעה נוספת - משתמשים שיסכימו שאינסטגרם תחזיק את המידע האישי שלהם (פרופיל, התכתבויות, דפוס השימוש באפליקציה, הכל) - יקבלו תשלום. ככל שתסכימו למסור יותר מידע אישי לאינסטגרם - התשלום יעלה בהדרגה.


שום דבר ממה שכתבתי כאן לא נכון. המצאתי את הכל. אבל רעיון נחמד, לא? הייתם מסכימים? אז היום נדבר על אחד הרעיונות המעניינים שמסתובבים היום בעולמות הפרטיות - "מידע כעבודה" (באנגלית: Data as Labor). במאמר שנושא את השם Data as Labor משנת 2018, הציגו פוזנר ו-וויל את הרעיון להתייחס למידע האישי של כל אחד ואחד מאיתנו כאל "עבודה", אשר תורמת לכלכלה הדיגיטלית, ולתגמל אותנו בהתאם. בפוסט היום אני רוצה להציג את עיקרי הדברים שנכתבו במאמר הזה.


נקודת המוצא למאמר של פוזנר ו-וויל היא זו: חלק גדול מהרווחים של חברות הטכנולוגיה הגדולות (מטא, גוגל, אמזון, מייקרוסופט וכדומה) נובע מהשימוש במידע אישי של המשתמשים שלהן. מכאן כותבי המאמר מנסים להטמיע את המונחים "מפיק מידע" (data producer) ו"מוכר מידע" (data seller), ומבקשים להצביע על התרומה הכלכלית של "מפיקי מידע" לכלכלה ולרווחים של חברות הטכנולוגיה הגדולות. אבל למה שחברות הטכנולוגיה ישלמו עבור מידע שהן מקבלות בחינם? כאן נכנסת לתמונה בינה מלאכותית.


כדי להסביר את זה, נשתמש בדוגמה של פייסבוק. משתמשי פייסבוק מעלים מיליוני תמונות ביום לשרתים של פייסבוק. פייסבוק מנתחת את התמונות הללו כדי לפתח מודלים שונים של בינה מלאכותית שיסייעו לה לשפר את העסק שלה, להרחיב אותו ולהרוויח כסף. אבל הבעיה עם התמונות שעולות לפייסבוק היא שהן לא עברו תהליך של תיוג (labeling). תהליך התיוג הוא חלק מרכזי באופן שבו מלמדים מודלים של בינה מלאכותית. בתהליך התיוג של תמונות, מסומנת כל תמונה בהתאם לתוכן שיש בה, וככה נמסרת למודל "התשובה הנכונה", כדי שילמד ממנה להבא, במקרה של תמונה לא מתויגת. נסביר עם דוגמה: אנחנו רוצים ללמד את המודל שלנו להבחין בין תמונה של קפה לבין תמונה של תה. לשם כך, צריך להזין לתוך המערכת תמונות רבות של קפה ושל תה, וגם להגיד למודל מתי מדובר בקפה ומתי מדובר בתה. ככה המודל ילמד מה הם המאפיינים המשותפים לתמונות קפה, ומה הם המאפיינים המשותפים לתמונות תה, ויוכל להסיק מסקנה בעתיד לגבי תמונה לא מתויגת.


אם כך, לחברות הטכנולוגיה יש בעיה שהמידע שהן מקבלות מהמשתמשים אינו מתויג, והן משקיעות זמן וכסף לא מועטים כדי לתייג את התמונות. אבל כל תיוג שהן תעשנה, מקצועי ומעמיק ככל שיהיה, לא יהיה טוב כמו התיוג של המשתמש עצמו, נכון? הרי כשהעליתי תמונה של הקפה שלי, אני יודע בוודאות של 100% אם מדובר היה בקפה או בתה. למה שהחברות יצטרכו להשקיע מאמצים כדי לגלות את זה, במקום פשוט לשאול אותי? אבל אולי אני לא רוצה לספר לפייסבוק אם שתיתי קפה או תה, כי אכפת לי מהפרטיות שלי ואכפת לי מהזמן שלי (זה ייקח הרבה לענות על כמה שאלות על כל תמונה שמתפרסמת בפייסבוק). כאן אנחנו מגיעים ליתרון שטמון במודל הזה עבור המשתמשים - רווח כספי עבור הזמן וההשקעה שלהם בתיוג התמונות (וכמובן, לא רק תמונות). פייסבוק תשלם לכל משתמש כסף עבור התיוג, פייסבוק תשפר את המוצר שלה, המשתמשים ירוויחו גם מוצר טוב יותר וגם קצת דמי כיס. האם זה win-win? ייתכן.


מה יש לחוק לומר על הרעיון המעניין הזה? הרעיון של מכירת מידע לא היה כל כך מדובר כאשר ה-GDPR נכנס לתוקף. לעומת זאת, ב-1 לינואר 2020 נכנס לתוקפו ה-California Consumer Privacy Act (ה-CCPA). מדובר בחקיקת פרטיות רחבת היקף אשר העניקה לאזרחי קליפורניה זכויות אשר דומות בעיקרן לזכויות שהוענקו לאזרחים אירופיים במסגרת ה-GDPR. אחת הזכויות המרכזיות שניתנו במסגרת ה-CCPA ונעדרות מה-GDPR היא הזכות לבקש שהמידע האישי של הצרכן לא יימכר ("No Sale"). בחלק מאתרי האינטרנט אתם יכולים למצוא היום בתחתית דף הבית גם כפתור שבאמצעותו אתם יכולים לסמן לאתר האינטרנט שלא ימכור את המידע האישי שלכם הלאה. אבל הזכות לאיסור מכירת מידע אישי חלה על העסק שמחזיק את המידע של הצרכנים, ולא על הצרכנים עצמם. למעשה, ניתן לטעון שאחד האספקטים המרכזיים של הזכות לפרטיות הוא גם הזכות לוותר על הפרטיות שלנו כאשר בחרנו לעשות את זה. השורה התחתונה היא שהרגולציה היום לא מתייחסת לשאלה של מכירת מידע אישי בידי הצרכן עצמו לתאגיד כלשהו. אז יאללה, למה אתם מחכים? לכו למכור את המידע האישי שלכם לפייסבוק.









コメント


bottom of page