top of page
  • תמונת הסופר/תעמוס איתן

"המחשב צייר את זה" - למי שייכות זכויות היוצרים?


מה דעתכם על הציור ששמתי כאן? יפה, לא? יש שם כאלה פסי רכבת שמובילים למין שער מסתורי, והכל מוקף בפריחה סגולה נהדרת. ומה יש מעבר לשער? זה לא כל כך ברור, אבל מסקרן, נכון? אולי גם אתם, כמוני, מנסים להסתכל יותר "פנימה" לתוך התמונה, להבין מה בדיוק רואים שם מעבר לשער... אולי גם אתם, כמוני, מקווים שהייתם יכולים לצייר ככה?


מי שצייר את הציור הזה הוא סטיבן ת'אלר, אבל ת'אלר לא מסכים שהוא זה שצייר את הציור. הרגולטור אמר לת'אלר שהוא זה שצייר את הציור. ת'אלר התווכח, התעקש ונאבק - אך לשווא. ת'אלר הפסיד. נקבע באופן סופי שת'אלר צייר את הציור למרות הכחשותיו. איך זה ייתכן? בנובמבר 2018 ת'אלר הגיש בקשה למשרד הרישום של זכויות היוצרים בארה"ב, וביקש שהציור היפה הזה שכאן למעלה יוגן בזכויות יוצרים. אבל ת'אלר ביקש עוד משהו. הוא ביקש שמי שיוכר כ"יוצר" זה לא הוא עצמו, אלא אלגוריתם הבינה המלאכותית שצייר את הציור הזה. משרד הרישום סירב לבקשה של ת'אלר.

נפתח סוגריים: זכות יוצרים היא חלק ממארג של זכויות קניין רוחני, והיא נועדה לתת הגנה קניינית (משמע, להגיד שמשהו הוא "של" מישהו) על יצירות ספרותיות, אומנותיות, דרמטיות או מוסיקליות (ראו סעיף 4(א)(1) לחוק זכות יוצרים). בדרך כלל, כשצייר מצייר ציור, הוא רוצה להגן על הציור הזה באמצעות זכות יוצרים, שקובעת שאף אחד אחר לא יכול (בלי רשותו של הצייר) להעתיק, לשכפל, לפרסם או לעשות פעולות אחרות עם הציור. נסגור סוגריים.


אז למה משרד הרישום האמריקני סירב לבקשה של ת'אלר? בפשטות - זכות יוצרים יכולה להירשם רק על שמו של אדם. הנה ההנמקה המלאה של משרד הרישום. משרד הרישום הפנה לפסיקות של בית-המשפט העליון הפדראלי האמריקני מהמאה ה-19, שבהן בית-המשפט השתמש במילה "אדם" כדי לתאר מי יכול לרשום זכות יוצרים. פסק-דין אחד שנדון דחה בקשה לרשום זכות יוצרים על שמו של קוף שלחץ על מצלמה וצילם תמונות באמצעותה. פסק-דין אחר דחה בקשה לרשום זכות יוצרים על שמה של "יישות על טבעית", כאחד מהסופרים שכתבו ספר. נימוק נוסף של משרד הרישום היה שחוק זכויות יוצרים האמריקני מאפשר להוריש את זכות היוצרים ליורשים של היוצר. במקרה שבו אלגוריתם צייר ציור, למי יעברו הזכויות אחרי "מותו" של האלגוריתם? (והאם יש דבר כזה בכלל "מותו" של אלגוריתם?).


אבל למה כל זה חשוב? האם לא מדובר רק באדם (אולי מעט תמהוני?) שהחליט לאתגר את המערכת המשפטית המיושנת והפסיד? לדעתי, מדובר בהחלטה חשובה. אסביר. הנושא של בינה מלאכותית נמצא במוקד העניין של רגולטורים ברחבי העולם (כתבתי על זה, בהקשר אחר, כאן). בינה מלאכותית לא רק מציירת ציורים, למרות שהמוצר של OpenAI רץ חזק בתקופה האחרונה בטוויטר.


אחד הדברים המרכזיים שבינה מלאכותית עושה יותר ויותר בזמן האחרון זה להזיז רכבים מנקודה א' לנקודה ב'. מה נעשה במקרה שבו רכב אוטונומי קיבל החלטה שגויה וגרם לנזק? את מי נתבע? ממי נקבל פיצויים? אם ת'אלר היה מנצח, והיה נקבע שאלגוריתם יכול להיות בעל "זכות יוצרים", מה השלב הבא? האם כאשר נגרמה תאונת דרכים בגלל החלטה אוטונומית של הרכב, יצרנית הרכב תנסה לטעון שזאת לא אשמתה, אלא אשמת האלגוריתם? ואם זאת אשמת האלגוריתם, מי יפצה את הנפגעים בתאונה? אלה שאלות כבדות משקל, שמשרד המשפטים מנסה לחשוב עליהן בימים אלה. לאף אחד עוד אין תשובה ברורה.


טוב עשה, לדעתי, משרד הרישום האמריקני כשדחה את הבקשה של ת'אלר. ההכרה באנושיות של אלגוריתמים היא החלטה שיש לה השלכות אינסופיות כמעט על החיים המודרניים. לא נראה לי שההקשר הנכון להכריע בשאלה הזאת הוא בקשה לרישום זכות יוצרים במשרד הרישום האמריקני.


מה דעתכם?






Comentarios


bottom of page