top of page
  • תמונת הסופר/תעמוס איתן

"המחשב המציא את זה" - המשך עלילותיו של סטיבן ת'אלר



לפני חודש בערך כתבתי כאן על סטיבן ת'אלר, שצייר ציור יפה אבל טען שהוא לא זה שצייר את הציור היפה. ת'אלר ניסה לטעון שוב ושוב שמי שצייר את אותו ציור היה מערכת של בינה מלאכותית, ולא הוא. הערכאות השונות דחו את הטענות שלו וקבעו כי ת'אלר יוכר כיוצר היצירה. ת'אלר, כך מתברר, בחור עקשן, וממשיך לטעון בתוקף בעד הכרעה במערכות של בינה מלאכותית כיוצרות. והפעם - פטנטים.

ת'אלר ביקש לרשום במשרד הפטנטים האמריקני המצאה בשם DABUS, ובטופס הבקשה רשם שמי שהמציא את הפטנט הזה הוא מערכת של בינה מלאכותית. משרד הפטנטים סירב ות'אלר ערער לבית-המשפט. כדי לענות על השאלה האם ממציא של פטנט יכול להיות גם מערכת של בינה מלאכותית, בית-המשפט נאלץ לפרש את חוק הפטנטים, וזאת הזדמנות טובה לקבל הצצה לאופן שבו משפטנים מפרשנים את החוק. אז בואו נצעד יחד, רק כמה צעדים, במשעולי חוק הפטנטים האמריקני. זה לא מפחיד, אני מבטיח.


נתחיל מהחוק עצמו. חוק הפטנטים האמריקני קובע, בסעיף 100, כי "המונח "ממציא" משמעו האינדיבידואל [...] שהמציא או גילה את נושא ההמצאה" (ובאנגלית: "The term "inventor" means the individual [...] who invented or discovered the subject matter of the invention"). עם זאת, המונח "אינדיבידואל" לא מוגדר בחוק הפטנטים. כדי להבין מה הכוונה של המונח "אינדיבידואל" בחוק הפטנטים, פנה בית-המשפט בעניינו של ת'אלר למילון. מסקירה של הגדרת המונח "אינדיבידואל" במספר מילונים, עולה כי משמעות המונח "אינדיבידואל" במילון היא "בן אדם". לאחר מכן סקר בית-המשפט פסיקות קודמות של בית-המשפט העליון בארצות-הברית, שם נקבע כמה פעמים בהקשרים שונים, שהמונח "אינדיבידואל" משמעותו היא "בן אדם" ("human being"). כך למשל, קבע בית-המשפט העליון שהמונח "אינדיבידואל" לא כולל בתוכו גם "תאגיד", רק "בן אדם".


השלב הבא במלאכת הפרשנות של בית-המשפט היה לבדוק האם איפשהו בחוק הפטנטים יש משפט או רמיזה לפיהם הקונגרס התכוון לכלול בהגדרת "אינדיבידואל" גם משהו שאיננו "בן אדם". לשם כך, סקר בית-המשפט את כינויי הגוף שנכללו בחוק הפטנטים, והגיע למסקנה שהם לא מרמזים על הכללה של משהו נוסף חוץ מבני-אדם בתוך ההגדרה הזו: למשל, חוק הפטנטים משתמש בכינויי הגוף himself ו-herself, אבל לא משתמש בכינוי הגוף itself, כאשר נכתב בחוק על המונח "אינדיבידואל".


הצעד הבא היה לבחון מהם התנאים הפרוצדורליים כדי להגיש בקשה לרישום פטנט. אחד מהתנאים הללו הוא תצהיר שיוגש בידי "הממציא". התצהיר אמור, כך לפי החוק, לשקף האם "האינדיבידואל מאמין ("believes") שהוא אכן הממציא המקורי של ההמצאה". בית-המשפט נמנע מלהיכנס לשאלה האם מערכות של בינה מלאכותית יכולות "להאמין" במשהו, אבל קבע בפשטות שהראיות שת'אלר הביא לדיון לא הוכיחו במערכות בינה מלאכותית מסוגלות "להאמין". אגב, זה טריק ידוע של בתי-משפט כדי לא להיכנס לסוגיות נפיצות: לא לקבוע כך או אחרת, אלא רק לומר שהראיות שהוצגו בפני בית-המשפט לא תומכות במסקנה לפיה יש לקבוע כך או אחרת.


מכאן, המסקנה של בית-המשפט הייתה פשוטה. נקבע כי לשונו הפשוטה של חוק הפטנטים היא ברורה כשמש, ולא מצריכה הפעלה של כלי פרשנות שונים מעבר למילה הכתובה (כלי פרשנות כאלה יכולים להיות, למשל, ניסיון להבין מה הייתה "כוונת המחוקק", שאלה מעוררת מחלוקת לעיתים קרובות). בית-המשפט קבע כי "In the Patent Act, “individuals” – and, thus, “inventors” – are unambiguously natural persons".


אז מה היה לנו כאן? ת'אלר טען שהגדרת המונח "ממציא" בחוק הפטנטים האמריקני כוללת בתוכה גם "מערכת של בינה מלאכותית". בית-המשפט השתמש בכלים פרשניים מסורתיים, ובראשם בחינה של המילה הכתובה, כדי לבחון את הטענה הזו של ת'אלר. בית-המשפט השתמש בכמה כלים:

  1. הגדרת המונח במילונים.

  2. הגדרת המונח בפסיקות קודמות של בית-המשפט העליון.

  3. בדיקה האם חוק הפטנטים רומז לנו שהגדרת המונח "ממציא" היא רחבה יותר מרק "בן אדם".

  4. בדיקה של התנאים הפרוצדורליים לרישום פטנט, והאם הם תומכים בטענה של ת'אלר.

כל אלה הביאו את בית-המשפט לדחות את הטענה של ת'אלר ולקבוע כי ממציא של פטנט יכול להיות רק "בן אדם". השלב הבא, ככל הנראה - ערעור לבית-המשפט העליון האמריקני. ההחלטה המלאה, למי שממש מתעניינת, נמצאת כאן.

1 Comment


Guest
Aug 09, 2022

אז מקס תרם לעולם (קלדור היקס) או לא?

Like
bottom of page