top of page
  • תמונת הסופר/תעמוס איתן

בינה מלאכותית וזכויות יוצרים - קריאת כיוון ממשרד המשפטים


לפני כמה ימים פרסם משרד המשפטים חוות דעת חשובה שעוסקת בקשר שבין בינה מלאכותית וזכויות יוצרים. היום ננסה להציג בקצרה מה נכתב בה, למה זה חשוב, וגם טיפונת ביקורת כתבלין, מידי פעם.


אז נתחיל, כהרגלנו בקודש, בהתחלה. השאלה שעומדת במרכז חוות הדעת היא שאלה שמעסיקה הרבה אנשים שמתעסקים בנושא של בינה מלאכותית, למידת מכונה ומה שביניהם: כדי לאמן את המכונה לייצר תוצרים מסוימים (נניח - תמונה או טקסט), היא צריכה להיחשף לכמויות אדירות של תוכן קודם (תמונות קיימות או טקסטים קיימים), כדי להבין איך לענות על השאלה שהיא נשאלת. למשל, Dall-E 2 של חברת OpenAI, הוא מודל שמייצר תמונות על בסיס טקסט שמוזן לתוך המערכת. את התמונה הבאה המודל יצר על-בסיס הטקסט "An oil painting of a lawyer writing a blog post about artificial intelligence".


כדי שהמודל של Dall-E 2 יוכל לצייר ציור יפה כזה, הוא צריך לדעת איך נראים ציורי שמן, איך נראים עורכי-דין, מה זה בלוג, מה זו בינה מלאכותית ובעיקר - איך לצייר אותם. כדי ללמוד את כל הדברים האלה, צריך לחשוף את המכונה להמון (ממש המון) ציורים ותמונות של אנשים אחרים. ייתכן שמדובר בציורים מהאינטרנט, או ממאגרי מידע כאלה ואחרים. אבל מה אם הציורים והתמונות הללו מוגנים באמצעות זכות היוצרים של מי שיצר אותם?


זה הזמן להגיד שתי מילים על זכויות יוצרים - "זה מגניב". סתם, ברצינות, מה זה בכלל זכות יוצרים? סעיף 11 לחוק זכות יוצרים קובע כי "זכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לסוג היצירה". למשל, סעיף 11 קובע שפעולה של "העתקה", בכל הנוגע לכל סוגי היצירות, יכול לעשות רק מי שמחזיק בזכות היוצרים. זאת הסיבה, למשל, שאני לא יכול להחליט שאני משתמש בבלוג הזה בתמונות של אנשים אחרים - כי בכך אני אבצע פעולה של "העתקה", ומכיוון שאין לי את הזכות לעשות את זה, אני עלול להפר את זכות היוצרים של מי שיצר את התמונה.


וכאן אנחנו חוזרים שוב לחוות הדעת של משרד המשפטים. אם כדי לאמן מודלים של בינה מלאכותית אני חייב לחשוף את המכונה לכמויות אדירות של יצירות (בין אם מדובר בתמונה, טקסט, קוד תוכנה, וכדומה), אבל חלק מהיצירות הללו מוגנות באמצעות זכות יוצרים - איך אפשר לעשות את זה בלי להפר את זכות היוצרים של מי שיצר את היצירות הקודמות? יש כאן שני דברים חשובים שעומדים על כף המאזניים - מצד אחד ההגנה על זכויות היוצרים ועל הזכות שלהם שלא ישתמשו ביצירות שלהם בלי האישור שלהם, ומצד שני המשך התמיכה בפיתוח הטכנולוגיות של בינה מלאכותית ולמידת מכונה.


אז מה היה למשרד המשפטים לומר על זה? בקצרה, התשובה של משרד המשפטים היא - מותר להשתמש בתמונות שמוגנות בזכויות יוצרים כדי לאמן מכונות לייצר תכנים דומים. איך משרד המשפטים הגיע למסקנה הזאת? באמצעות דבר שנקרא "שימוש הוגן" (סעיף 19 לחוק זכות יוצרים). המשמעות של שימוש הוגן היא שיהיו מקרים שבהם הפרה לכאורה של זכות היוצרים לא תיחשב כהפרה, משום שהשימוש של ה"מפר" היה למעשה "הוגן" (=מותר). למשל, שימוש הוגן קלאסי הוא "דיווח עיתונאי". משמע, אם יש עיתונאי שכתב על יצירת אומנות כלשהי, והציג בדיווח העיתונאי שלו העתק של היצירה, אז הדבר ייחשב ל"שימוש הוגן", ומכאן שלא מדובר בהפרה של זכות יוצרים.


יש שימוש נוסף שנכנס בגדר ההגדרה של "שימוש הוגן": "לימוד עצמי". משמע, שכאשר מישהו מבצע "לימוד עצמי", ובמהלך הלימוד העצמי הוא מעתיק יצירה של מישהו אחר שמוגנת בזכויות יוצרים - השימוש הזה הוא שימוש הוגן ומותר לעשות את זה. דוגמה אפשרית, שגם מוזכרת בחוות הדעת של משרד המשפטים, היא תלמידי מחול שכדי ללמוד יצירה מבצעים אותה בעצמם שוב ושוב. מכיוון שמדובר בלימוד עצמי, אז לא מדובר בהפרה של זכות היוצרים. בכל מה שקשור ללמידת מכונה, משרד המשפטים חושב שכאשר האלגוריתם לומד זה נופל להגדרת "לימוד עצמי", ולכן זה שימוש הוגן. לדעתי בקביעה הזאת משרד המשפטים התעלם מנקודה חשובה - הלימוד כאן הוא לא "עצמי". האלגוריתם לא מלמד את עצמו, אלא מלמדים אותו. זה ניואנס, אבל ניואנס חשוב. כזכור, בארצות-הברית כבר נקבע שמחשב לא יכול להיות הבעלים של זכות יוצרים. אז אם זה המצב, והמחשב לא יכול להיות "יוצר", איך הוא יכול "ללמוד להיות יוצר"? למעשה, לדעתי, יש חברה למטרות רווח שמלמדת את המכונה, והמכונה לא לומדת בעצמה. אם כך, זה משפיע על הניתוח המשפטי ויכול להביא גם למסקנה משפטית שונה.


יש קשיים נוספים על חוות הדעת הזאת, אבל לקראת סיום אגיד דבר אחד חשוב לטעמי - עצם קיומה של חוות הדעת הזאת הוא טוב, בין אם מסכימים עם חוות הדעת ובין אם לא. משרד המשפטים לוקח על עצמו כאן אחריות לכוון את השוק (יחסית בזמן אמת) ולהשפיע על התמריצים של חברות עסקיות בשוק. זה חשוב, כי דרך אחרת של משרד המשפטים (באמצעות הפרקליטות) היא לכוון את השוק בדיעבד, בדרך של אכיפה פלילית. בעיני זה מצוין שמשרד המשפטים בחר בדרך הזאת ולא בדרך של "בוא נחכה עד שמישהו יגיש תלונה על הפרת זכויות היוצרים שלו, ואז נחליט מה עושים".


コメント


bottom of page